פסק-דין בתיק תא"מ 40184-12-11

1.         בהתאם להסכמת הצדדים הנני מורה כי בתוך 20 יום תמציא הנתבעת לתובעים את המקור של נספח א' לכתב ההגנה, וכן את תעודות הלידה של התובעים. כמו כן תשיב הנתבעת לתובעים את השיקים של התובעים הנמצאים בידיה ואשר בוטלו על ידם.

2.         אשר לשאלת תשלום הסך של 2,400$ -  בין הצדדים אין מחלוקת ששולם סך של 2,690$: עם ההתקשרות, שילמו התובעים סך של 1,680$, המהווה כ - 70% מן התמורה עליה סוכם. בהמשך נפדו 3 שיקים (מתוך 6 שנמסרו) בסך של 1,196 ש"ח כל אחד, ובסך הכל שולם סך נוסף של 3,588 ש"ח דהיינו, 1,010$. כך שולם סך הכל 2,690$.

            התובעים טוענים כי מדובר בתשלום ביתר, ועל הנתבעת להשיב להם סך של 290$.

            הנתבעת טוענת כי מעבר לסך של 2,400$ עליו סוכם, על התובעים לשלם סך נוסף של 345$, הכולל 250$ בגין תעודת הלידה של התובע 1,  20$ עבור העברת כספים,  60$ עבור קוד אישי ו- 15$ עבור שיקים שחזרו.

            לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים, אין בידי לקבל טענות הנתבעת ביחס לתשלום סך נוסף זה של 345$. לא הוצגה כל אסמכתא כי התובעים ביקשו להוסיף ולפעול לשם קבלת תעודת לידה עבור התובע 1, ואף לא אישרו תשלום של 250$ בגין תעודה זו. יתר על כן, לו ביקשו התובעים להמשיך ולפעול לשם קבלת דרכונים, הרי שהיו צריכים לפעול לקבלת תעודת לידה ביחס לשלושתם, ואין הגיון שיעשו כן ביחס לתובע 1 בלבד. לכן, דין דרישת התשלום של 250$ בגין תעודת הלידה ביחס לתובע 1, להידחות.

            כמו כן לא הוצגה אסמכתא ביחס לדרישת התשלום של 20$ על העברת הכספים. בנוסף, התובעים לא קיבלו קוד אישי, ועל כן אין מקום לחייבם בתשלום של 60$ עבורו.

            זאת ועוד. משהתקבלה טענת התובעים, כי לא היתה הסכמה להמשיך ולפעול לקבלת תעודות הלידה, ובשים לב לכך כי דרישת התשלום יצאה טרם שהתקבל אישור האזרחות, דהיינו, בשלב דרישת התשלום לא יכולה היתה הנתבעת לדעת כי ניתן יהיה לקבל דרכונים לתובעים, וזאת בניגוד לטענת בא כוחה במסגרת הדיון, אף לא מצאתי מקום לחייב את התובעים בתשלום סך של 15$ בגין השיקים שביטלו.

            המסקנה המתבקשת מכל האמור לעיל היא, כי התובעים שילמו 290$ ביתר, מעבר  לסך של 2,400$ עליו הוסכם בעת ההתקשרות, ועל כן הנני מורה כי הנתבעת תשיב לתובעים סכום זה, בתוך 30 יום. הסכום יושב לידי התובעים, בהתאם לשער היציג, כפי שיהא ידוע ביום ההשבה בפועל.

3.         אשר לשאלת ההוצאות - מעיון בכתבי הטענות ובנספחיהם התרשמתי כי דווקא התובעים הם אלה ששבו ויזמו פניות אל הנתבעת, על מנת לקדם את השלמת התהליך. מן התכתובת שצורפה עולה, כי התובעים פנו לנתבעת לא פעם על מנת לזרז את ההליך, ולא נראה כי הם אלה ש"גררו רגליים".

            יתר על כן, מקובלת עלי טענת ב"כ הנתבעת כי ההליך תלוי אף בצד ג', דהיינו שלטונות רומניה והגורמים הפועלים מולה, אלא שבהתאם לסעיף 3.9.6 להסכם, על אף תלות זו, ישנה התחייבות מצד הנתבעת לכך שהתהליך יארך בין 12 ל - 24 חודש. אין מחלוקת כי התהליך לא הושלם בתוך 24 חודש, וכמפורט לעיל לא מצאתי כי האחריות לכך רובצת לפתחם של התובעים.

            מנגד, יש ליתן את הדעת לסכום המפורט בכתב התביעה, הכולל בחובו רכיב של עוגמת נפש, בסך של 5,000 ש"ח, המהווה קרוב למחצית מן הסכום עליו סוכם מלכתחילה, בסך של 2400$, תוך שבסופו של יום, הושג אישור האזרחות.

            בשקלול כל זאת, מצאתי לנכון להורות כי הנתבעת תישא בהוצאות התובעים בסך כולל של 1,800 ש"ח.

4.         סוף דבר:

הנתבעת תמציא לידי התובעים את המסמכים המפורטים בסעיף 1, בתוך 20 יום.

            כמו כן, תשיב הנתבעת לתובעים סך של 290$ בתוך 30 יום, בהתאם לשער היציג שיהא ידוע ביום התשלום בפועל.

            הנתבעת תשא בהוצאות התובעים בסך כולל של 1,800 ש"ח.

ניתן היום,  כ"ד טבת תשע"ג, 06 ינואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: